“איילת רוז, מלחינה וזמרת עוצרת נשימה, היא צומת של מסורות מוזיקליות, היא מתחמקת מכל ניסיון הגדרה וזה מה שהופך אותה למיוחדת כל כך: זמרת ג’אז שהבלוז שלה מתערבב בעוד וכינור של המוזיקה הערבית, בגיטרה של המוסיקה הספרדית, בתופי המזרח, בניגון כליזמרי והשפעות של המוסיקה הקלאסית העולות מן הפסנתר והקונטרבס”. (אגי משעול) 

ברוכים הבאים לאתר שלי!

אני שמחה על המרחב הזה בעברית בו אשתף אתכם בעשיה שלי בארץ וברחבי העולם.

אני יוצרת מתוך חיי. מתוך האמהות. מתוך ההתמודדות עם החיים ולעתים גם עם המוות. מתוך הנדודים. מתוך רוגע ומתוך כאוס מוחלט. מתוך החרכים של החיים, בהם מסתתר ״הזהב״ של היצירה. אני מרבה להשתמש בשירה כבסיס ללחנים שלי, אבל מלחינה גם ללא מילים (ולפעמים, ללא קול). אני אוהבת להלחין יצירות ארוכות, מרובדות, מורכבות, אבל גם לנגן בהרכבים קטנים, יצירות מאולתרות מראשיתן ועד סופן. גרתי ב-21 דירות, ב-9 ערים, ב-5 ארצות, ב-4 יבשות. כרגע, מרכז חיי במונטריאול, קנדה.

שיתופי הפעולה שלי כוללים עבודה עם מוסיקאים מובילים בתחומם כמו אלון אולארצ׳יק, המלחין ג׳ון זורן, הקלרניטן פרנסואה הול, החצוצרן אבישי כהן ועוד. אני אוהבת לשיר עם זמרים וזמרות נוספות.ים,  למשל ברביעיה הווקאלית Mycale בה אני שרה עם סופיה ריי מארגנטינה, מליקה זארה ממרוקו, ושרה סרפה מפורטוגל. אני מאמינה מאד במפגש הבין-תרבותי, בין-דורי, רב-מגדרי, רב-שפתי.

אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר שלי הוא עם הפסנתרנית ענת פורט. ענת ואני נפגשנו ב 2004, כששתינו גרנו בניו-יורק ומאז לא נפרדנו. הופענו יחד בשלל מקומות מהיכל התרבות בת״א ועד פסטיבלי ג׳אז באיטליה, ארה״ב וקנדה. הקלטנו יחד בשלשה מאלבומי הקודמים. בנובמבר 2017, סוף סוף השקנו את אלבום הדואו הראשון שלנו, עוד חלומותיים בו שירי ערש לכל הגילאים. יצירות מקוריות של ענת ושלי, לצד עיבודים מחודשים לקלאסיקות אהובות כמו ״שיר הפרח לפרפר״. עותקים פיזיים לאלבום זה ניתן לרכוש רק בהופעות או פה .

נולדתי וגדלתי בירושלים. עד היום אני מוצאת את עצמי הסימטאות של הנחלאות בחלומות. גדלתי בבית מלא בתקליטים, כלי נגינה, מוסיקה. ניגנתי חליל קלאסי עד גיל 18. אבי (גיטריסט חובב שעלה לישראל משוויץ בשנות השבעים ומקדיש את חייו למאבק בעוני) התמיע בי את האהבה למוסיקה קלאסית, מוסיקה טורקית, ג׳אז מסורתי ומוסיקת פולק אמריקאית. סבי מצד אמא (יהודי-פלסטיני עם ידי זהב שידע לדבר עם חיות והיה מספר הסיפורים הטוב ביותר שהכרתי) אהב לשמוע מוסיקה ערבית בתחנת הרדיו הירדנית. בנו, אחיה של אימי, נתן לי את אוסף התקליטים שלו כשהייתי בת 13, בהם מוסיקה אלקטרונית מוקדמת, לורי אנדרסון, ג׳ניס ג׳ופלין, Pאנק ישראלי משנות ה-80, ביטלס ודיויד בואי. כל אלה ועוד הותירו בי את חותמם.

בנעורי גיליתי את אהבתי למוסיקה מאולתרת ואוונט-גרד. בעקבות כך נסעתי לבוסטון ללמוד ב New England Conservatory שם למדתי עם מוסיקאים מובילים ב״זרם השלישי״, כמו המלחין ג׳ורג׳ ראסל, הפסנתרן רן בלייק והזמרת דומיניק איד. אבל המנטור המוסיקאלי המשמעותי ביותר עבורי היה הסקסופוניסט ארני לורנס, שחי בארץ בעשור האחרון לחייו. הכרתי אותו כשהייתי כבת 17 והופעתי איתו אינספור פעמים בבית הקפה של תיאטרון החאן, במסעדה הלבנונית במוצא, ברחבי הארץ וגם ברמאללה, שם הוא הפגיש בין מוסיקאים יהודים לבין מוסיקאים מאלתרים פלסטינים. באמצעות שפת הג׳אז והאילתור הוא איפשר לנו שפה משותפת. זו היתה שפתו של ארני ודרכה הוא יצר אינספור חיבורים שעל הנייר נראים בלתי אפשריים. ב 1969 הוא הקליט אלבום אילתור חפשי שנקרא Inside An Hourglass עם חברי להקתו, וגם עם בנו בן ה 8, אריק לורנס, ועם דיקי דייויס, בן ה 4, בנו של ריצ׳רד דיויס.

האימהות סערה לתוך חיי עם לידתם של שלשת ילדי במהלך פחות משנתיים. מאז הפכתי לאם, ילדי הפכו לשותפים ליצירה. באלבום הדואו עם ענת, שהוקלט ב 2015, הם היוו מקור השראה לכתיבה. שנה מאוחר יותר, בקיץ 2016, ענת, אריק לורנס ואני נכנסנו לאולפן עם הילדים (בני שנתיים ובת 7 חודשים בזמן ההקלטה) להקליט אלבום מחווה לארני ברוח התקליט שהוציא עם אריק כילד. האלבום I Carry Your Heart עתיד לראות אור 50 שנה לאחר התקליט של ארני, בפברואר 2019. עותקים מוקדמים יהיו איתנו בהופעות בפסטיבל הג׳אז בירושלים, 2018, שם נופיע בהופעת טרום-השקה לאלבום (12.12) ובהופעת מחווה לארני (14.12).

את אלבומי הקודמים ניתן למצוא ב:

John Zorn’s Tzadik Records (Mayim Rabim, 2006; Mycale: Book of Angels, Vol 13, 2010; Gomory: Book of Angels, Vol 25, 2015); on the NY-Chicago based label 482music (limited edition vinyl + digital release Shiv’a); and self-published titles on my own Arogole Music (Internal-External, 2004; Upto Here | From Here, 2009; Roadsides, 2013, Two More Dreams – with Anat Fort, 2017);

Upcoming releases: Ride Symbol Records (I Carry Your Heart, 2019 –  with Erik Lawrence) Songlines Records  (Who Has Seen The Wind? – with Pneuma, 2019)

אני שמחה מאד להיות אחת המרואיינות בספר
“Freedom of Expression: Interviews with Women In Jazz”
לצד מוסיקאיות ג׳אז בולטות, כמו די די ברידג׳ווטר, קוני קורת׳רס וג׳יין איירה בלום